עמוד השדרה שלי

העיצוב הזה נולד מרגעים שאי אפשר להסביר במילים.
רגעים שבהם הגוף עוד עומד אבל הנפש כבר קרסה.

לא סתם צוואר הגיטרה כאן מונח על עמוד השדרה. הוא בדיוק זה. הוא הסמל למה שהחזיק אותי כשהכול התפרק.
כשהלב רעד והעולם השתתק המוזיקה המשיכה.
היא דיברה בשמי כשאני שתקתי. היא לחשה לי לקום כששום דבר בי לא רצה לזוז.

היא עטפה. היא נשאה. היא נתנה תקווה.

וזה לא עוד ציור. זה סיפור.
על גב שנשבר ולמד לשאת. על לב שחשב שנסגר ובחר להיפתח שוב.
על פריחה שלא מגיעה "אחרי הכאב", אלא דרכו.
צליל אחד – זה כל מה שצריך לפעמים כדי לזכור שאתה עדיין פה.