היו לי רגעים שבהם חשבתי שהכול מתפרק.
כאילו העולם נשמט לי מבין הידיים,
כאילו אין לי שליטה,
כאילו הקרקע מתפרקת ואני לא מצליח לעמוד.

אבל לא תמיד מה שאנחנו מרגישים
הוא באמת מה שקורה.

זו רק מחשבה.
רעש פנימי.
פחד שמנסה לשכנע אותנו
שהאדמה קורסת מתחת לרגליים
ואנחנו עומדים ליפול.

היצירה הזו נולדה כדי להזכיר לנו
שגם כשהראש מצייר קריסה...
אנחנו לא חייבים להאמין לה.

תמשיכו ללכת.
תמשיכו להחזיק.
תמשיכו לנשום.

אל תיתנו למחשבה אחת לשבור לכם עולם שלם.